השבוע ראיתי סרט הנקרא - 12 גיבורים
על הכיבוש של אל קעידא על ידי 12 גיבורים , נשמע כמו במאי הזוי
אבל הק"בה הבמאי הכי גדול יכול הכל
ופתאום המחיש לי כמה החיילים שלנו בתופת כמה כל אם , אב , סבא , סבתא , אשה, אחים , ילדים , חברים וכו... שלחו את יקיריהם בלי לדעת מה ילד יום עם סיכויים ...
במותם ציוו לנו את החיים , עם ישראל - עם קדוש , אדמה ספוגה בדם של גיבורים
על ארץ הקודש .
כל פיסת אדמה פה הרווחנו ביושר על ידי בורא עולם ושליחיו - הגיבורים שלנו .
פעם יום הזיכרון היה יום של זיכרון - מלחמות שלא דיברו אלינו.
הינו קוראים טקסטים של יום כיפור או ששת הימים .
שומעים שירים של קום המדינה .
היום לצערינו זה לא יום זיכרון - זה יום שמזכיר את האתמול , מלחמות שהיו ויש לנו עכשיו .
כיבוש , גירוש הקרבה של חיילים קדושים שילדיהם אולי בגן אפילו .
אנו שומעים שירים של עידן רייכל ועידן עמדי של הימים האלו .
עדיין לא סיימנו את העבודה .
הקטע הכי חזק בסרט היה התלבטות אם להמשיך כי אחרי הכל הם היו 12 ....
אבל המפקד פלוגה אמר - מה שהיה בבית של כל אחד מאיתנו ימשיך בבתים אחרים אם לא נסיים את העבודה . החיילים שלנו הוקרבו על מנת שכל אחד ישב בגינה שלו - בבית ויעשה על האש ביום העצמאות , עם עצמאות של מדינה שנלחמה וקורבנות שהקריבו את עצמם על מנת החופש שלנו .
המעט שהוא הכי הרבה שאני יכולים לעשות הוא התפילה .
להתפלל שלא יהיו עוד מלחמות , שניגאל ונהיה עם חופשי בארצינו .
ועל זה - לא נדע עוד צער.
לכל המשפחות השכולות - שהקריבו את יקיריהם אנו מאחלים - תנוחמו מן השמים כי אנו לא יכולים לנחם כזה אבל .
ועל ידי פרוייקט של הדברות שהוא - תפילה על כל חייל שיצא לקרב , אנו יכולים לחזק את הגיבורים שלנו שיצאו לקרב ללא תנאים .
מאחלת לנו שעוד דורות רבים טקסי יום הזיכרון יבוססו על מלחמות - צוק איתן , עופרת יצוקה ומלחמת
ועמוד ענן , שלא יתחדשו השמות וזה יהיה לנו לזיכרון לעולם .
הרבה נחת , בריאות , שמחה , אושר ועושר
על אדמת ארץ ישראל הספוגה בדם גיבורים .
מי יתן ולא נקריב עוד קורבנות כי בית המקדש כבר בנוי מדמעות .
לקרוב הגאולה והצלת עם ישראל
אוהבת
יודפת סטייל
וואו יודפת,אילו הבחנות מטורפות,כיף לקרוא את כותבת אחלה