במותם ציוו לנו את החיים

השבוע ראיתי סרט הנקרא - 12 גיבורים

על הכיבוש של אל קעידא על ידי 12 גיבורים , נשמע כמו במאי הזוי

אבל הק"בה הבמאי הכי גדול יכול הכל

ופתאום המחיש לי כמה החיילים שלנו בתופת כמה כל אם , אב , סבא , סבתא , אשה, אחים , ילדים , חברים וכו... שלחו את יקיריהם בלי לדעת מה ילד יום עם סיכויים ...

במותם ציוו לנו את החיים , עם ישראל - עם קדוש , אדמה ספוגה בדם של גיבורים

על ארץ הקודש .

כל פיסת אדמה פה הרווחנו ביושר על ידי בורא עולם ושליחיו - הגיבורים שלנו .

פעם יום הזיכרון היה יום של זיכרון - מלחמות שלא דיברו אלינו.

הינו קוראים טקסטים של יום כיפור או ששת הימים .

שומעים שירים של קום המדינה .

היום לצערינו זה לא יום זיכרון - זה יום שמזכיר את האתמול , מלחמות שהיו ויש לנו עכשיו .

כיבוש , גירוש הקרבה של חיילים קדושים שילדיהם אולי בגן אפילו .

אנו שומעים שירים של עידן רייכל ועידן עמדי של הימים האלו .

עדיין לא סיימנו את העבודה .

הקטע הכי חזק בסרט היה התלבטות אם להמשיך כי אחרי הכל הם היו 12 ....