ויקרא שמו בישראל :עם תמונות 😂

עודכן: 1 באפר׳

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה ,

אז אחרי תקופה מאתגרת במיוחד באמונה בסבלנות בעצבים ברגשות בכאבים

ובעיקר בתוצאה

הגענו עד הלום , מסכמת תקופה מאתגרת ומרגשת .

ברוך השם מאחלת לכל מי שרוצה בקלות בידיים מלאות מתנת חינם .

אז ככה זה התחיל , סלחו לי אני לא מסונכרנת עם הבלוג הקודם כי אני עדיין ,מנסה להזכר ברגעים מסויימים בימים האחרונים , הזכרון שלי נחלש כמו שאר הדברים שצריכים חיזוק בגוף ,

אז אחרי שהפשוש הקטן או לפני , נתחיל בלפני .

מצאנו שם - שם מהממם , ושאלנו את הרב שלנו - הוא אישר את השם

ואני אמרתי לו - " כבוד הרב , פעם שעברה שמצאנו שם הילד נולד וזה היה בשבוע 34 ,

אז הפעם שאלתי בשבוע 37 , וזה מה שקרה .

קבלנו אישור על השם ואז באותו יום - לא צוחקת ! או באותו לילה

קמתי עם תסמינים של לידה.



הנסיך נולד אחרי כמה שעות כי לא היו חדרי לידה והפחד הכי גדול שלי זה ללדת ללא אפידורל ,

אני כבר לא יודעת מה יותר מפחיד , הפחד או באמת ללדת ללא אפידורל , כי אני ממש בחרדה

אז אני לא עוזרת וממש ממש מתאפקת לא ללדת ומה שיוצא זה שאני מעקבת ממש את הלידה

ואחרי שאני מקבלת אפידורל מייד אני יולדת , בקיצור פעם ראשונה סבלתי צירים כי לא הייתי מוכנה ללדת עד שאין לי אפידורל ואין חדרי לידה - אממממאאא אני לא מאמינה שזה קורה לי

אין חדרי לידה ???? מה זה צריך להיות , זה כמו לומר שאין שמש מחר בבוקר ?!?!

תמיד חייב להיות חדרי לידה !!! אז אני מחכה לי עם צירים ולא מוכנה להתקדם , ואז צירי לידי

פשוט אני נכנסת לחדר לידה

המרדימה היקרה הגיע ורק אחר כך חזרתי לשפיות - תודה אלוקים על המתנה הזו !!

ואז הצלחתי להנות מהלידה , הפשוש הקטן נולד בשעה 14:30 חמוד בשבוע 37

רק ששכחנו שיש לנו היסטוריה של בילירובין ותינוק שיוצא ללא דם כמו שלי יש לו צהבת זיהומית קצת חזקה מהרגיל , אז ... רק אחרי 13 שעות בדקו אותו וגילו שיש לו צהבת ממש ממש גבוה ,

אז אני קמה - כמו סיפור חוזר אחרי הלל , הבן בגדול זה קרה גם - אני קמה בבוקר ורואה אותה תחת אורות כחולים ...


ושואלת - מה קורה ? כן , אני מכירה את זה

ומפה כבר היה טרטור מטורף , על מנת שהוא ילחם כדאי להאכיל אותו לא יותר מ 20 דקות מחוץ לאור וכול שעתיים או שעתיים וחצי , וזה מה שאני עושה שבוע שלם - מיותר לציין שלא שחררו אותנו , את החלוק של חדר לידה ובית החולים הורדתי מזמן וכבר התחלתי ללכת עם נעלי ספורט , שאלו אותי אם אני יולדת כי אחרי שבוע וכל שעתיים שעון באמת כבר שכחתי שילדתי .

ואז הגיע יום שני שבוע אחרי שהוא נולד ואומרים לי איזה יופי יודפת - היום אתם משתחררים .

אני צוהלת לי ומארגנת את הילד מלבישה מחתלת משתחררים הולכים הביתה ואז בבוקר באים לביקורת לראות שהצהבת בירידה ... ומה רואים ? ברור , עליה חדה , חדה

בקיצור אם השתחררנו ב 11.8 הגענו ל 16.4 בצהבת , טוב יאמר לזכותי שהייתי אדישה כבר ,

כי באמת התעייפתי ואמרתי לעצמי - ברוך השם עוד מעט נצא זה רק עיניין של ימים

נשארתי בבית חולים בלי כלום כי כבר הרגשתי שלא בא לי להיות מאורגנת בא לי להיות מוכנה ליציאה וככה אני מיום שני ליום חמישי עם השמלה שלי והתיק שלי מטען וכל השאר לקחתי מבית החולים , חיכתי פשוט כבר מתוצאה לתוצאת בדיקה אחרת .

יש לציין שיש בשערי צדק מרכז מסחרי בקומה 4 של כמה חנויות ובורגרס בר וכשהיה לי ממש קשה ומעיק כבר ירדתי למטה , פעם אחת קניתי בורגרס בר , או טוסט מאנג'ל , קצת מתנות לילדים , מחברת תודה חדשה כי שלי היתה בבית , בושם לילדים , כל פעם קניתי משו אחר שעשה לי כיף - פשוט הייתי חייבת אוורור .




ואז הגיע יום חמישי הינו אמורים להשתחרר והאחות אומרת לי : גברת דגן , אתם ל יכולים ללכת הביתה , רוצים עוד בדיקות ... וואי התחרפנתי אמרתי לבעלי שאני חייבת לצאת מפה - היה יום גשוםםםםם ממש סוער ויצאתי לביתי , התקלחתי , התאפרתי , אכלתי והייתי עם הילדים ואז בשעה 21:00 חזרתי לבית חולים עם כוחות גם אם צריך להשאר שבת , ואז חוק מרפי הגיע שוב .

ובבוקר אומרים לי : גברת דגן , אתם היום משתחררים - ישתבח שמו לעד .

ואז אחרי שהגיעו שני בדיקות שוחררנו - סוף סוף לבית

ויש לציין שהרופאה הכי קפדנית אישרה את זה


ואז ברוך השם, הרגשתי את המנוחה שאני חייבת לגוף ולא יכולתי לזוז מעייפות

אבל לקום עם תודה להשם כל שניה .

ותכנון של הברית , יש לציין שבילד הראשון לא הפסקתי להתלונן שברית אחרי 8 ימים זה כבד מידי

ולשני הילדים אחר כך היה לי זמן להתארגן ... אז פשוט לשקול מילים אני ממליצה .

טוב ברוך השם שהחיינו והגיענו וקיימנו לזמן הזה - הייתי מנוטרלת מכל מדיה אפשרית והורדתי כל תעסוקה שאני לא חייבת , העייפות שלי עברה כל גבול והזמן עובר בלי לשים לב .

אז לצערי לא יכולתי לשתף אתכן בהכל , אבל הנה אני משלימה פערים .

הברית נערכה באולמי " אור לציון" של ציון הקטן או הגדול תלוי איפה הלכתם לאכול והאולם היה ממש ממש נח ויפה וטעים - ממליצה , חוץ מזה שיש חניה באמצע היום - ממש חסד .


המוהל היה הרב אורן - הוא מתמחה בפגים או במקרים שונים כי הילד היה בן שבועיים ויחסית לאורן המוהל שלא בוכים אצלו בכלל הוא יחסית בכה הרבה ובלילה ... לילה לבן .

ויקרא שמו בישראל : בן דוד