🛑כביסות , חנוכיה וילדים - בחוג חובה לכל אמא 🛑

לפני חג חנוכה להבדיל ,

שמעתי פעם על אישה יקרה (דודה שלי) שאיבדה את הבן שלה בנר שני של חנוכה

הבחור היה מיוחד לפי הסיפורים , לא הספקתי להכיר אותו לצערי

הייתי בת חודשיים , הוא התגייס לצבא לפני הזמן

כי כזה הוא היה , כריזמטי , ציוני , חרוץ והיה לו הרבה מה לתת .

מה שמספרים .

הוא נשרף כאשר חייל שיצא למשמרת לילה או שהדליק נר חנוכה

ושכח אותו דולק

שמונה מהחיילים נשרפו בבסיס , שלא נדע צער .

שמעתי שהאמא דודה שלי ישבה שבעה , היא אמרה בציניות כואבת

אחרי ששפכה הרבה דמעות כאב לא מוסבר ...

"עכשיו יהיה לי פחות כביסות ".

כואב כמה שזה נכון ...

פרספקטיבה , הסיפור הזה נחרט לי בזיכרון בתור ילדה .

כמה אנחנו צריכים להעריך ולברך את השגרה ,

את האמהות , הקושי במרכאות כפולות - הקושי המבורך .

מאז שאני נשואה להבדיל אני מכבסת את הבגדים ,

רואה את הכביסות ותמיד מסתכלת - וואי אלוקים ,

תודה שבעלי שיהיה בריא לובש בגדים יפים , תודה שהם מתלכלכים ומתיישנים ,

זה מראה שהוא צועד , הולך , בא , חייי

הילד נולד שיהיה בריא - וואוווו בורא עולם

תודה שהבגדים מלוכלכים , זה מראה שהוא אוכל

תודה שיש לכלוכים שלא יוצאים על הברכיים

זה מראה שהוא זוחל ,

הילד גדל - וואו אלוקים , איזה מתנה ,

יש לילד שלנו קרעים במכנסיים , זה אומר שיש לו חברים ,

הוא משחק כדורגל , הוא נהנה

בעלי היה משתגע איך אני לא אומרת לילד להזהר על המכנסיים ,

או על הנעליים שנקרעות בקצב מהבימבה , שלא תבינו היה לנו מינוס גדול

יותר ממה שאתן חושבות בבנק בתור זוג צעיר עם שני ילדים במעונות ויצו

לא יכולנו להרשות לעצמינו נעליים כל שבוע

איך אני מוכנה שכל יום יקרע מכנס חדש , הרגשתי שאין לי זכות להתלונן ,

או אפילו אין לי על מה , מי אני שאני יתלונן שיש לילד שלי חור מכדורגל

משכיבה על האספלט עם חבורת חברים צוחקים ומטונפים

מלכלוכים של בוץ ברגליים או חול בנעליים ,

איך אני יכולה לדבר , הילד שלי רץ קופץ , יש לו חברה , כדור - מה חסר לו בחיים ?

זה לא מובן ...

הילדים גדלו ברוך השם , הבגדים גודלים - במקום אוברול מבזאר שטראוס

זה נהיה שמלות של זרה לילדה וחולצות של אוהה פורור או מותגים של בחורי ישיבה ,

עדיין יש קטנים ברוך השם שיהיו בריאים , אבל תמיד המעמד כביסות שלי

זה מן זמן עם בורא עולם שאני מודה לו כל כך שהבגדים התלכלכו ,

יש פה חיים , הבגדים עברו חוויה יפה תמיד בעזרת השם ,

מתנקים , מקופלים

ועוברים ליום הבא .

פעם הבאה שאת עושה כביסות וברור שלא תמיד זה חוויה , שימי לב ,

הילד לכלך , הילדה לבשה שמלה חגיגית

היא היתה במסיבה היה לה כיף - היא מחליפה כל כך הרבה בגדים ,

כיף לה - היא רוצה להתגנדר - אולי יש לה חברה חדשה .

הבחור לבש חולצה , היא מקומטת ולבושה מידי - היה לו יום מתיש

הוא חזר מאוחר - רואים על הבגד שהיה עליו יום שלם - וואו מה החולצה עברה היום ,

ובהזדמנות זו

אני יאמר כמה דברים לפני חנוכה ,

הנרות הללו קודש הם - ואין לנו רשות להשתמש בהם אלה לראותם בלבד .

יש חצי שעה אחרי הנרות שאסור לעשות לידם כלום ,

הנרות הללו קדושים - צריך לכבד את המעמד ולא לעשות מלאכה ,

תגידי לילדים כמה חשוב לדבר לידם יפה ושיהיו במקום מכובד

כמובן לא להתלבש לידם .

לא עלינו היו כמה אסונות בחנוכה עם שרפה , לא קשור לנרות ,

היו מקרים אחרים , אני לא יודעת למה ועל מה זה

אבל מה שבטוח זה שיש להתחזק בכבוד הנרות של חנוכה,

בואו לפני חנוכה נהדר מה שאפשר בחנוכיה , שמן ,

נרות , כיבוד הילדים , נחת בזמן הנרות

עשי משהוא טעים לאכול לפני ההדלקה ותתעקשי שכולם יהיו סביב השולחן

כל מי שמעוניין לאכול מהמטעמים ישב בנחת ליד הנרות

על מנת שכולם יכבדו את הנרות - עם הקטנים את יכולה לקרוא סיפור

אל תפנו להם גב - את האמא את השמש , עליך הכל נדלק ועומד .

בקיצור - הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם

אלה לראותם בלבד.

עוד דבר שהרבנית ימימה אמרה פעם ,

מה זה חנוכיה ואיך היא נראת ?

כמו אמא עם ילדים , היא השמש משמשת את הבית , משתמשים בה

הולכת באה מאירה את כולם מתזזת,

הילדים הם הנרות - אחד עם שלהבת גבוה אחד נמוכה , אחד שמן , אחד נמוך

אחד כבוי , אחד מאיר את כולם בקיצור הנרות כל כך שונים - ככה הילדים שלנו

אמא מאירה כל ילד בדרך שלו - כל אחד מזינה אותו לפי מה שמתאים לו .

הילדים הם קודש אנחנו צריכים לכבד להעריך אותם ,

אין לנו רשות להשתמש בהם - הם פקדון אצלינו אנחנו צריכים לשמור על הקדושה שלהם

שכל התעסוקה אתם יהיה קודש לבורא עולם , החינוך , צניעות , נחת , הליכות , דרך ארץ

שום דבר אגואיסטי או מנוגד לבורא עולם - הם קודש אנחנו צריכים לשמור עליהם ,

לאחר הזמן שהם לא בחזקתינו , אנחנו משחררים - לכו לדרככם

עכשיו תחיו את החיים עם האור שנתנו לכם .

שנראה נחת ונדע להעריך כל שניה ושניה במחיצת בני משפחתינו

וכמו שאמא שלי אומרת שאמא שלה אמרה זכרונה לברכה:

"שלא תדעו כמה אתם אוהבים אחד את השני" , תחשבו על זה

שבת שלום

יודפת סטייל

הדברים יהיו לעילו נשמת אלחנן בן אפרת שושנה ת.נ.צ.ב.ה

.

פרטים על השריפה :

https://he.m.wikipedia.org/wiki/השרפה_בבסיס_מבוא_שילה