לך לך - יצחק בן אברהם ושרה , אה ... יצחק ורבקה

סבוש שלי היקר ,

 אומנם את סבא שלי הכרתי עד גיל 6

 את השאר הכרתי מסיפורים .

שבת אנחנו נקרא את פרשת לך לך , 

סבא שלי הוא המוחשי שלי לדור הזה על פרשת לך לך ,

אולי דור שעבר בעצם .

סבא לא היה דתי או חרדי ,

אבל היתה לו אמונה גדולה של אדם שגדל למציאות שיש בורא לעולם .

כמו אברהם אבינו .

ידע כי יש אלוקים רק מהבריאה .

סבא שלי שקראו לו יצחק בן אברהם ושרה ,

לאשתו קראו רבקה .

צירוף מקרים ? יכול להיות .

פרשת לך לך . 

סבא היה בהודו , יתום מאמא , וגם מאבא בצורה מסויימת .

גדל ברחובות עד שחמתו המיועדת לעתיד ראתה אותו ,

ככה ברחובות מגדל את עצמו , 

ואמרה : מה ?, החתן שלי גודל ברחובות ? אני יגדל אותו.

וככה אלמנה ללא בעל , שנרצח על ידי מאפיונים בהודו גידלה עוד ילד אחד.

בלי בית נורמאלי  , אוכל , אמצעים אבל הרבה מקום בלב - קילשאה ? , לא נראה לי.

גידלה עוד ילד יתום חוץ מילדיה  - כי הוא לא צריך לגדול ברחוב .

סבא גדל וחרוץ כמו שראוי לבית משפחת בסטקר ,

עבד במשרה מכובדת ביותר בצבא הבריטי , אדם נאמן שעבד עבור הממשלה ,

כישרוני ועמיד ביותר.

גידל לתפארת 5 ילדים 2 בנים ו 3 בנות . 

עם נאמנות גדולה ואהבה למורשת . 

ילדיו שהבכור בבנים הינו אבא שלי , קבלו צו גיוס להודו .

חיילים יהודים הם מוח מיוחד , אנחנו רוצים אותם פה בצבא

- הם יקבלו משרות מכובדות במיוחד עם אבא כזה .

סבא יצחק - אבי הגבורה אמר : הילדים שלי ילחמו רק על ארץ הקודש .

סבא החליט וקיים , מיד , חילק בשקט את הנכסים ,

פיזר לצדקות את כל הכסף והנכסים שלו .

נתן את הרהיטים לעבדים שהיו לו בדירה המפוארת מהמדינה

, בית קריירה , פרנסה , משפחה .

חיים שכל יתום מהרחוב היה מתקשה לחלום ולקבל.

סבא החליט , עוזבים את הודו - הילדים שלי ישרתו את ישראל . 

אבא שלי שיהיה בריא מספר :

סבא לקח כרכה עם סוסים ושבוע שלם טייל איתנו ברחבי המדינה .

טייל , פיזר כספים לקבצנים , קנה בזבז והשאיר את כל מה שיש לו שם.

בטענה שאין בזה ברכה - זו ארץ טמאה ומקוללת .

כמה זמן לפני שסבא בא לישראל הוא חלם חלום -

 חלום שבא אליו אדם ואומר לו - אתה משאיר לי פה את אחד הילדים שלך ,

 סבא כמו אבא - נאבק בחלום עם המלאך / אדם / מזיק או מה שהוא לא היה . 

ואז אבא שלי שיהיה בריא מספר , אני זוכר אותו קם באמצע הלילה מהחלום ,

נאבק צועק ומזיע , ואומר לאדם בחלום - תקח ממני מה שאתה רוצה ,

מהילדים שלי לא תקח דבר  , 

סבא אומר שהדמות אמרה לו , אני יקח לך את העיניים.

אשתו - סבתא רבקה ,  לקחה אותו שפכה עליו מים העירה אותו והרגיע שזה חלום ,

ואז הגיע ההחלטה .

עוזבים מיד .

סבא וסבתא לקחו את כל מה שיש להם ,

מיד נסעו לישראל .

היתה להם הזכות לגור באנגליה - מקום מכובד , שפה מוכרת יותר ,

ארץ מיושבת .

, אבל - אין סיכוי , רק ישראל !

הגיעו לארץ והתישבו -

עם כל הקשיים במעברה תקופה קצרה עד שקבלו דירה מהמדינה.

עם כל כך הרבה שפע שעזבו - לא , אין ברכה בשפע שהיה , פה זו ארץ הקודש.

הגיעו לישראל .

סבא היקר עבד בעבודות של עולים חדשים , אי נוחות, ישראלים אבל עדיין - ארץ הקודש .

לאחר מכן סבא היקר קיבל רסיס בעין של מתכת .

הלכה לסבא הקרנית , לא היתה לו עין , הראייה שלו הדרדרה אחרי כמה ניתוחים .

ולאחר חיידק בעין גם העין השניה הדרדרה בראיה .

כמו שהדמות אמרה .

היתה לסבא עין מזכוכית וחוץ מהמראה המפחיד שהיה לו היינו משוגעים עליו.

הוא היה יושב לו בכיסא בצד של הפינת אוכל ,

לפעמים שעות שלא מוציא וגם מה שהיה מדבר זה היה בהודית כך שלא כל כך הבנו .

ורק עם סיגריה ביד , כוס בירה , מגונדר להפליא , בלורית מסורקת ומבריקה

וריח של אפטרשייב מהול בעשן סיגריות שהינו אוהבים להסניף ,

דמות של רוזן - ונתן לנו הרגשה של ביטחון בלי להוציא מילה .

עם חצי חיוך של נחת ועיניים דומעות מהתרגשות ורגישות של ראייה בקושי.

סבא וסבתא הגיעו לישראל אומנם בלי הרבה אמצעים - או בכלל בלי אמצעים 

אבל הילדים והמשפחה היו איתו .

הילדים כולם שירתו בתפקיד לוחמים - צנחנים , הנדסה , תותחנים .

סבא וסבתא הקימו משפחה לתפארת , ילדים , נכדים ונינים ,

 סבא יצחק וסבתא רבקה  היו בשבילי דמויות להערצה אמיתית ,

תמיד אני מנסה לחשוב מה הוא היה עושה ,

לא כי הייתי מכירה אותו - אלא רק מהסיפורים .

טוב , זה רק קצה על קצה המזלג ממה שיש לי לומר עליהם.

אבל הייתי חייבת לכתוב את זה לכם .

קצת לשתף אתכן בהיסטוריה המפוארת שיש לשורשים של כולנו .

אז פרשת לך לך - זה לך לך של הדור הקודם ,

לעזוב את הכל על מנת לגור במדינת היהודים .

ואנחנו פה בזכותם .

מקווים שאתם רואים אותנו מלמעלה וממשיכים לחייך .

תודה סבוש וסבתוש .

.

לעילוי נשמת יצחק בן אברהם ושרה , ורבקה בת שמחה .