נושא שתמיד רציתי לכתוב עליו . אבל הסתייגתי , למה? - נראה לי אתן מנחשות . שאלתי רב כמו שאני עושה תמיד מתי שאני לא יודעת מה לעשות , נתתי לו רקע והנה הוא לפניכם . "מקווה בשלל צבעים" . מתי היתה ההחלטה הכמעט בטוחה שלי לכתוב , אוקי לפני משו כמו 4 חודשים , הינו בלונדון ומישו צריך לשים לזה סוף שהיום הזה תמיד יוצא בזמנים הכי "נוחים". הגענו , ואת יום המקווה איך לא... נפל, בדיוק או "הונח" בהשגחה פרטית ב"דיוק" ביום הנחיתה . זה היה יום חמישי לפי מה שזכור לי - הגענו בשעה 22:00 למלון וכבר עשינו שעורי בית מה עושים . אני לא נוהגת אף פעם , אף פעם לדחות את היום הזה . אז דברנו עם המארגנת של הטיסה איזה ואיפה ואיך מגיעים למקווה באזור , היא דברה עם רב האזור שדיבר עם ארגון מסויים , שדיבר עם הגברת שלקחה אותי... לא זוכרת את שמה ומה זה חשוב , גליתי שיש אנשים טובים מאוד באמצע הדרך . הגיע בשעה 23:30 למלון - עם רכב די מפואר ,
לקחה אותי חיכתה לי אחרי הטבילה ואף החזירה אותי למלון. ואני תוהה לי ..
למה ומאיפה את יודעת ולמה עשית את זה בשעה כזו מאוחרת , {בקושי מדברת עברית .} והיא ענתה לי - יש לנו קבוצת ווטסאפ בקהילה
שכל אשה שמתנדבת לקחת תיירות שמגיעות אז אנחנו מתארגנות ותמיד יש מישהיא פנויה . וואו - אני ממש נדהמתי היא היתה ערוכה לזה ,
שאיך לא ... בקשתי לצלם ולהעלות ליוטיוב - וזו הסכימה .
*לקבלת הוולוג - סרטון המקווה בלונדון תשלחי את המילה וולוג. נדהמתי מהפינוק העיצוב והסדר של המקווה -
זה היה כל כך נעים ,
בהחלט היה בא לי להשאר שם לזמן מה ,
אבל לא היה לי נעים מהגברת המקסימה הזו שהוצאתי אותה מהטרנינג בערב לונדוני סגרירי. טבלתי בזריזות את כל ההכנות עשיתי במלון ויצאתי -
משו כמו 30 דקות וקצת יותר כבר חזרתי עם הנסיעה שלמזלי זה היה קרוב . זה מדהים - מי שמתכנן את זה בדיוק כזה זה כל לא יהיה נח בזמן וביום המדויק . אבל האמת אנחנו הנשים - הכל קטן עלינו , מסתדרות עם הלא נודע. כל אשה היא ספר הרפתקאות מהלך בעייני ,
אם זה זוגיות , משפחה , ילודה ,ילדים , גידול הילדים ועוד היד נטויה . אבל אם אני חושבת על זה איזה ימים הזויים ,
קצת ככה על קצה המזלג -
אז אומרים שאם אתה רוצה להצחיק את אלוקים - פשוט תספר לו על התכניות שלך . בהחלט בכמה מהמקרים האלו אלוקים יושב לו שם ונהנה ממני. ואספר לכן קצת מהמקרים - מה שזכור לי הימים הכי הזויים שיצא לי מקווה .
-חתונה של אחי הקטן .
-שבת חתן של גיסי - אני הייתי צריכה להביא מגשי עופות ל- 30 איש משו... הלכתי למקווה , הגעתי לבית לקחת את העופות בדרך לקחתי מחברה עגלת תינוק העמסתי ועפתי לאולם .
-ערב שבת שזה קורה המון... אבל בדיוק אז אמא שלי אמרה לי - "יודפת אני ממש עייפה אז נבא אליך שבת "- הסיכוי שזה יקרה הוא משהוא כמו 1% ל - 364% ימים בשנה , אבל איך לא היום? ברור שזה יצא במקווה אז מה עשיתי ? אני יודעת שאמא שלי כל כך עייפה שהיא כבר נרדמת על הספא דקה אחרי שמדליקים נרות פשוט הכנתי הכל ורצתי לי למקווה , הגעתי והיא היתה רדומה בטענה שעליתי רגע לשכנה - חחח , זה היה מצחיק פעם ראשונה הבנתי כמה אמא שלי ישנה חזק .
-וקבלו את טבילת המחץ .... בר מצווה של הבן שלי ! כן - אני לא עובדת עליכן ... הבן שלי חוגג בר מצווה , אולם , איפור , צלם , הכל מוכן ... ואני לא מוכנה - אני הולכת למקווה ובעלי בלחץ אטומי מעדיף לא להגיב ,
דיברתי עם הרב ואחרי שהייתי מוכנה הגיע בלנית במקווה שליד האולם -
המקום הכי קרוב שהיה - בררתי במועצה הדתית היא הגיע , במיוחד בשבילי ובשעה 19:00 יצאתי לכוון האולם בדהירה .
19:45 יצאתי אחרי ארגונים מהשירותים וכו... חחח - צחוק הגורל - כמובן שויתרתי על מאפרת אבל מה זה חשוב -
ההרגשה שלי הכפילה את האיפור ולהחזיק לבעלי את היד שווה מכל ההצללות בעולם .
יש לי מעיין מחשבה כזו תמיד שאני אומרת , איך , איך האמהות שלנו טבלו פעם -
מה הן עשו , איזה נהרות , אגמים - פחדו פחד מוות , חרקים .... אוייי....חרקים - איזה נסיון ! כך שהגעתי למקווה משופץ או יותר נכון בתהליכי שיפוץ - האמבטיה היתה מלאה מלט , והדוש היה ללא השפורפרת הרגשתי מה זה צדיקה - וואו להתקלח בגיגית מלט כזו - אין עלי .
מזכיר לי כי אני הולכת תמיד למקווה - כל הדרך אני אומרת פרקי תהילים לא לפגוש אף אחת .
זה מאוד עוזר-אגב, ובאמת את הסיפורים שלנו , הסודות הקסומים רק אלוקים יודע .
אז לא סתם אומרים עלינו שבזכותינו עם ישראל יגאל ,
האמת מגיע לנו אנחנו לא פחות מאשר - לוחמות
ותזכרי פעם הבאה שאת הולכת למקווה ואולי הוא או הסיטואציה לא הכי מרנינה ,
זה בסך הכל עוד צבע בפלטת הצבעים ובציור הנפלא של חייך שתסתכלי עליו יום אחד ותרגישי מינימום -פיקאסו . אוהבת המון יודפת סטייל
*תמונה להמחשה בלבד .
📷תשובההעברה📷