היא יוצאת עם הילדים
לוקחת אותם לגן , אני רואה אותה בקניון השכונתי , בשכונה , בסופר .
נחמד לראות אמא רגילה ממוצעת כמו שאומרים- עם כמה ילדים .
הולכים אחריה או איתה , סדר יום רגיל .
אחותי אמרה לי - את יודעת , היא לא רואה .
אני : ?
מה זאת אומרת ?
היא עיוורת ...
מה ?
נראה לי את מתבלבלת ...
לא - זו היא ...
אבל - לא יכול להיות , היא הולכת איתם , חוצה כביש , היא מדברת מתפקדת , מה , מי ?
אז זהוא - היא האישה הזו בשכונה שלי , אני לפעמים מחפשת אותה .
למה ?
היא נותנת לי השראה - לביאה אמיתי.
כמה עוצמה - היא אשה , אמא , אדם רגיל .
בלי רחמים , בלי וויתורים
פשוט היא.
היום הסתכלתי עליה - מהצד .
באוטובוס, עם ילד בעגלה , ילדה מחזיקה את העגלה ועוד אוצר על הקנגרוו שלה .
....
עליתי ואני רואה עיניים כאלה חכמות מסתכלות עלי .
רציתי לנשק אותו כמה שהוא היה חמוד .
הסתכלתי עליהם , הילדים האלו שנולדו למציאות מחייבת ,
מציאות של אליפות שלא מותירה להם אלה למצא את המקסימום מהחיים .
ואמרתי לעצמי או שאלתי - מעניין ,
מענין אם הם מבינים איזו אמא יש להם .
הם נראים רגילים כאילו מובן מאליו , לא בעיניים של מבקשי עזרה ,
אולי שנוריד את העגלה מישו יעזור לנו ?
או שנחצה את הכביש - חחח
איזו ביטחון - אני מפחדת להציע .
עיוורון - לא נראה לי ,
כנראה גם עיוורון זה עיניין יחסי כזה .
שפשוט אתה בוחר מה לראות .
אני לא יודעת אם יום אחד תקראי את זה או יקריאו לך
אבל אני רוצה לומר לך - אולי את לא רואה
אבל גורמת לאחרים לראות כל כך הרבה דברים שהיו עיוורים אליהם .
שבוע טוב חברים
בואו נשנה את הפסוק לגבינו - אולי
עיניים להם ... ויראו?
שנראה הרבה נחת
יודפת סטייל
