יש לי רגישות יתר .
למה יתר ?
כי אני לא יכולה לשמוע חדשות כבר שנים .
בעלי יודע - אני עולה לאוטו הרדיו בזמן החדשות הופך לשירים - הרצאה או סתם שקט .
לא רוצה לשמוע חדשות,
הם לא מחדשים שום דבר מעניין רק דברים מדכאים .
תודה - אבל לא תודה .
לא רוצה לשמוע מי עשה מה , למה , מה הוא עבר או העביר ,
איפה יש מה ולמה וכו ...
לא מעניין אותי רק מרגיש שאני מצטמצמת ממש .
אז לפעמים לצערי אני שומעת פה ושם על איזה מקרים שהאמת בדרך כלל אני לא מסוגלת לשמוע , להכיל - בעיה כזו שאני נכנסת לסרטים על כל קשקוש .
מרגישה שאני מרחמת על אנשים מסויימים , מצב מסויים .
מנסה להבין למה קורים דברים ולמה אנשים עוברים כל מיני מקרים ?,
אבל הרבה פעמים הם מעבירים את עצמם מערכת ייסורים - וחושבת ...
אם הוא לא היה עושה
אם היא לא היתה אומרת
אולי דברים היו קורים אחרת .
ואחרי שישבתי לי וחשבתי .
אז בעצם למה זה קורה , אני מרחמת , הרי יש דין ויש דיין .
אבל מצד אחד אני רואה שאדם יכול למנוע מעצמו ייסורים מסוימים .
והבנתי דבר כזה .
תפיסה .
כן , תפיסה !
איך אני תופס דברים ?
מה אני חושב ואיך אני מפרש אותם ?
הרי אנשים עוברים דברים , כל אדם מפרש אותם אחרת .
היה לי בן דוד זכרנו לברכה .
אדם יקר כל כך .
כל מי שהכיר אותו יעיד , הוא היה נכה על כסא גלגלים .
אדם שעבר הרבה בחיים מהרבה בחינות , אבל תמיד היה מאיר פנים , לא מתלונן ,
תמיד שואל לשלומך , אדם חי - מאוד חי .
פעם הוא ביקש שאני יתפור לו שכימיה כי קר לו בחורף -
הוא על הכסא גלגלים ולא תמיד כל דבר מכסה אותו מסביב .
ובלי לשים לב הוא פשוט אמר את הדברים איך שהם .
בזמן שאני מנסה להתעלם או להרגיש בנח על המוגבלות שלו .
הוא נתן לסביבה חופשיות פשוט דיבר דוגרי .
אצילות .
אז בגדול הבנתי .
תפיסה של החיים - זה הסוד לחיים טובים .
יש אדם שעובר דבר מסוים ומפה צומח ,
נכון לפעמים נשבר ,
כואב , עצוב אבל צומח .
חיי ומחייה .
מעביר לאחרים מסרים כח ולמידה .
ויש אדם שמתרסק , שוקע .
אז זו התפיסה היא משנה את המצב .
אני מרחמת לא על מה האדם עבר - אלה על מה שהוא עושה מזה .
על הטראומה שהוא נשאר איתה - אולי הוא לא ידע להתמודד?
אולי התרסקו לו החיים עכשיו ?
מה יהיה איתו ?
אז פעם הבאה מגישי חדשות אולי תשכילו לומר לנו .
מה קרה עם כל אלו שהתרסקו
כאבו - הם קמו?
השתקמו ?
ופה אני מחליטה , זו התובנה שלי .
להעביר לילדים שלי .
לא תמיד נחמד לך , לא תמיד כיף לך
אבל אתה תמיד מבורך .
יש לך אלוקים בשמים שמאמין בך .
הרי הוא נתן לך חיים .
כל עוד אתה פה , אז אתה שווה כל כך יותר .
אתה משהוא אתה מישהוא !
אין עוד כמוך - אתה מיוחד במינו .
עברת משו?
תמיד יש יותר גרוע .
זה מה שטוב שאתה בתחתית, אתה יכול עכשיו רק לעלות .
תפיסה !
תתפוס חזק , תעלה מעל המים , תאמין במה שאתה רוצה -
גם אם לפעמים זה לא כל כך סטטיסטי .
זה הקטע באמונה .
היא שם בלי להוכיח את עצמה .
יש לה כח גם אם לא רואים אותה
היא פשוט שם .
אז פעם הבאה שמשו הכי קטן או גדול
מקטין או מרסק או מחליש אתכן - תזכרו להסתכל לו בעיניים
לצחוק ולומר לו .
זה בסדר , אני פה ותמיד יהיה .
אתה תעבור - זה רק עניין של זמן .
והוא יעזוב
כי אתה זה שתופס חזק
תפיסה .
